להתחיל זו לא מילה גסה

 לפני שנים, כשרק פתחתי את העסק שלי, למדתי מודל של "תהליך למידה".

 זאת, על מנת שאוכל להשתמש בו כשהלקוח לא בטוח באיזו דרך לנווט את ספינתו בעבודה חדשה שמצא או בכל פרויקט חדש שהוא מתחיל.

בלי קשר לכמה ניסיון או מיומנות היו לאותו לקוח, התחלה חדשה תמיד מעוררת מתח ולחץ.

מהר מאוד גיליתי, שככל שלקוחותיי חכמים יותר ומוכשרים יותר, כך עולה הפגיעות שלהם, כשהם מתחילים עבודה חדשה או משימה שאף פעם לא עשו קודם. הבנת תהליך הלמידה והכרות איתו מפחיתה את החרדה ומאפשרת להם לעשות את עבודתם נאמנה.

הפעם הראשונה שיישמתי את המודל הייתה כשהתחלתי להרצות ולהעביר השתלמויות מקצועיות בפורומים גדולים. בהתחלה הייתי מאוד לחוצה. לפני ההרצאה הראשונה שלי כמעט לא יכולתי לשלוט בפחד. הגרון שלי התייבש, הידיים שלי הזיעו, וממש הרגשתי איך כל הגוף רועד מבפנים. אבל עליתי לתת את ההרצאה "למה להראות טוב כשאפשר להראות מצוין?" היה הנושא שלה. למרות הפחד והאימה,

נכנסתי לתהליך למידה מתאגר, בונה ומלמד.

והיום, שנים לאחר מכן, אשמח לשתף אתכם בשלבים אלו:

שלב ראשון – חוסר יכולת מודעת – בשלב הזה, רובנו מרגישים פגיעים, חרדים ולא נינוחים, מכיוון שאנחנו מתחילים – ואנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים. אנו נכנסים לטריטוריה חדשה בלי מפה של ניסיון. ומה שמקשה עוד יותר, שהביקורת העצמית שלנו נוטה להזכיר לנו זאת כל הזמן. אני מכנה זאת "שלב התרמית". אנו חיים בפחד מתמיד שאחרים יראו אותנו כפי שאנחנו, בתחילת הדרך ללא ניסיון. בשלב הזה נדרשת המון תמיכה, נשימה עמוקה וחמלה לעצמנו. אחרת, תמצאו את עצמכם משתגעים. זה דורש עוד משהו – כוח פנימי להחזיק מעמד, כדי לתת לעצמך צ`אנס הוגן לבדוק את השטח החדש.

היו הרבה פעמים במהלך החודשים הראשונים שהרצאתי, שרציתי לפרוש. אמרתי לעצמי, זה לא נחמד כמו שחשבתי. לא אהבתי את הפחד לפני כל הרצאה, ותהיתי אם יש לי את הכישרון לזה. אך עם התמיכה מהאנשים הקרובים והלקוחות, שהיו מרוצים, המשכתי. ואני מאוד שמחה. אחרי כמה הרצאות, התחלתי להירגע. עדיין הרגשתי לחץ לפני הרצאה או השתלמות, אך הוא נעלם מהר מאוד אחרי שהתחלתי לדבר. כשעשיתי טעויות, (ותאמינו לי, עשיתי לא מעט), פשוט למדתי מהן ועברתי הלאה.  כי ככה זה, אם לא נכשל, לא נלמד, לא נצליח.

ונכנסתי לשלב הבא של הלמידה: יכולת מודעת.

שלב שני – יכולת מודעת –  בשלב הזה יש לך כבר ניסיון ואתה מתחיל להרגיש קצת יותר נוח במיומנויות שלך. אתה יודע מה אתה עושה, (לפחות את הבסיס), ואתה נושם קצת לרווחה ואפילו נהנה מהעבודה. עם הזמן, הקול הפנימי מקבל ביטחון ומרחיק לאט את הביקורת השלילית ומשתיק אותה. כשהגעת לשלב הזה, אתה במצב ועמדה טובים יותר להחליט האם להמשיך או לחפש אפיק אחר. לבסוף, אתה נהנה ממה שאתה עושה. ואז, לפני שאתה יודע, אתה בשלב השלישי: יכולת לא מודעת.

שלב שלישי – יכולת לא מודעת – זה השלב שהכיף מתחיל. אתה יודע מה שאתה יודע. אתה יודע מה שאתה לא יודע – ואתה בסדר עם שניהם. במהלך השלב הזה, יש צדדים בעבודתך שאינך צריך לחשוב עליהם, מכיוון שהם נעשים אוטומטיים. הדבר המצחיק בשלב הזה הוא שאתה סוף סוף מבין שמומחה, אבל באמת מומחה, הוא אחד שאינו פוחד להודות במה שהוא אינו יודע. כשהם נתקעים, הם לא פוחדים לומר זאת והם לא מרגישים מטופשים לבקש עזרה.

אין לי ספק, שכמעט כל מי שקורא את המאמר  הזה מתחיל משהו חדש – מערכת יחסים, עבודה, עסק, מעבר דירה ועוד. אם אתה בשלב הראשון חוסר יכולת מודעת, קח נשימה עמוקה ודע שאתה לא לבד. חפש תמיכה ועזרה, מוזמן להתייעץ איתי, להגיע לפגישת ליווי ומיקוד מקצועי, לדבר על הפחד, אל תשאיר אותו בתוכך והיה סבלן.

כולנו נאלצים לעבור את השלב הזה כדי להגיע לצד השני. אתה אף פעם לא יודע מראש ,אבל, אתה עשוי להיכנס לאחת התקופות המאתגרות והמופלאות של חייך.

תמיד כאן לכל שאלה,

עידית.