5 דברים שכדאי לך לדעת על "קבלה" – Acceptance

במהלך השבועיים האחרונים מצאתי את עצמי מסבירה את ההבדל ואת החשיבות של "קבלה" לעומת אהבה.
ישב אצלי בעל עסק, שנקלע לקשיים בזוגיות, הוא לא היה בשלב של להיפרד, וגם לא יכול היה לסבול את המצב כפי שהוא.

מילכוד.

העסק נפגע כתוצאה מכך, מאחר ומחשבותיו טיפלו בלופ אינסופי במה עושים,

הרי בפועל לא היה פתרון מעשי.

המוח שלנו שמחווט למצוא פתרונות, מצא את עצמו עובד שעות נוספות על הלופ, אז מה עושים?

היו עוד כמה אחרים שמצאו את עצמם לא אוהבים את ההכנסות שלהם, ואת כמות הלקוחות שנכנסו, ואת הפדיון היומי, והיתה עוד מישהי שלא אהבה את זה שהיא חולה כרונית וכתוצאה מכך היא באנרגיות נמוכות.

כשהתחלתי לחפש תשובות, הבנתי, למה התשוקה למשהו אחר שנמצא מחוץ לשליטה שלי ברוב המקרים, יוצר יותר כאב מאשר קבלה של המצב לפחות לעת עתה.

בפילוסופיה הבודהיסטית  סבל= כאב*התנגדות  בעקרון, קבלה של "כאב" או מציאות, חוויה, מערכת יחסים, תגרום לפחות סבל ומאבק  לשווא כנגד הדבר.

לעתים קרובות, יש לנו ברירה. אנחנו יכולים לקבל או לדחות, וברוב המקרים דחייה לא משנה את המציאות, זה רק גורם לכאב.

5 דברים שכדאי גם לך לדעת על קבלה:

1. קבלה לא אומר אהבה, או רצון או בחירה – אף אחד לא חושב, בטח לא אני J, שתמיד אנחנו אוהבים את מה שאנחנו צריכים לקבל. למשל, אני יכולה לקבל את שינוי הגוף אחרי לידה, אני לא חייבת לאהוב את זה. הלקוח שלי לא אהב את העובדה שנישואיו במשבר, אך התנגדות למצב, או דחייה שלו, תגרום בעצם ליותר סבל. ההתכחשות לכאב היא לעתים חמורה יותר ולקבל את הכאב ואז לפחות לוותר על הסבל שהוא יוצר. זה כמובן לא אומר שאנחנו אוהבים את הכאב הכרוני שלנו, את זה שאין מספיק הכנסה או בוחרים בגוף הזה. משמעות הדבר, שאנחנו בוחרים ומרשים לזה להיות כאשר אין ביכולתנו לשנות את המציאות הנ"ל כרגע.
2. קבלה היא תהליך אקטיבי. חייבים לתרגל – "לקבל" זה פועל, שווה לזכור את זה.

זה תהליך אקטיבי, שחייבים לתרגל בצורה מודעת. נדיר שאנחנו מתעוררים בוקר אחד ואומרים "היי, היום אני מקבל את רגשותיי", ואופס במטה של קסם אני מאמץ לליבי את הקנאה והתסכול, את הכאב הפיזי או מערכת היחסים המקולקלת או העבר המורכב שהאדם נושא על גבו. ואז לעולם לא מסתכל לאחור אני מקבל וזהו.
במציאות כמו במציאות זה לא עובד ככה. תרגול של חמלה עצמית בנוסף לקבלה זה חשוב ביותר.

זכרו שבתהליך יש נסיגות והתקדמות, פעם אנחנו מקבלים ופעם מתנגדים.

3. קבלה אינה אומרת לא לשנות – ישנם אנשים שמאמינים שקבלה אומר אפטיה, פאסיביות או וויתור. זה לא חייב להיות, קבלה יכולה ללכת יד ביד עם עשייה ופעולה. קבלה והכרה ברגש יכולה ליצור הבדל גדול בשינוי שרוצים להשיג.

דוגמה נהדרת היא כשאנשים אומרים לי שהכל בסדר איתם, הם בעצם לא מקבלים את הכאב/בעיה שלהם ואז אין טעם לשנות. כשאני מבין שהתנהגות מסוימת אינה תורמת לי ואני מקבל אותה, אני יכול להתחיל בשלב ב' שאומר או.קיי עכשיו מה אני צריך לעשות על מנת לעשות אחרת?

4. קבלה לא אומר לתמיד – התמקדות בקבלת המציאות כפי שהיא כרגע עם מבט מפוקח לעתיד, מאפשרת לשינוי לקרות. היכולת לקבל משהו שאיננו אוהבים לטווח ארוך יכולה להיות מציפה ובלתי מתקבלת על הדעת, ולכן עדיף לחיות איתה בהווה. תקווה לשינוי יכולה לעתים ליצור תחושה של סבל, והרי מזה אנחנו מאוד רוצים להימנע.
5. אפשר לתרגל קבלה בכל אחד מהחוויות בחיינו, עם אנשים מסוימים, מראה, רגשות ורעיונות – כדאי לקבל את העבר שלנו, את האנשים שמסביבנו, את האמונות שיש לנו, הבריאות שלנו וכד' אנחנו צריכים להתאמן. שוב אין זה אומר לאהוב את החוויה או האדם, אלא להבין שכרגע זה המצב והוא אינו עומד להשתנות בקרוב ולכן, אין טעם להתנגד לו.

כשאנחנו מפסיקים להתנגד לכאב שעוטף אותנו לעתים אלא, נושמים לתוכו (מקבלים אותו), קורה משהו אחר. פתאום הסבל והתסכול, נעלמים, או אז ניתן להתקדם.

בברכת קבלה נעימה לכולנו.

עידית