עכשיו זה הזמן שלך! יש לך שאלה? אנא מלאו פרטיכם בטופס ונשוב אליכם בהקדם

מודעות לא מביאה לשינוי- עשייה כן.

אבל אנחנו לא יכולים לטפל במשהו שאיננו מודעים לו.

שרון, חיכתה לטיסה שלה בשדה התעופה, מאחר והיה לה זמן עד לעלייה למטוס, היא החליטה לקנות ספר ושקית עוגיות. שרון, התיישבה פתחה את הספר והכניסה יד לשקית העוגיות שהיתה לידה, פתאום היא שמה לב שהאיש לידה מכניס את ידו לשקית העוגיות ולוקח אחת לעצמו, מרוב מבוכה היא לא אמרה דבר, אך להפתעתה הוא המשיך להכניס יד לשקית ולאכול מהעוגיות.

"חוצפן" חשבה בליבה, מזה הוא גונב לי את העוגיות. אחרי זמן קצר נשארה עוגיה אחת בשקית.

עם חיוך מאוזן לאוזן לקח האיש את העוגיה האחרונה חילק אותה לשניים ונתן חצי ממנה לשרון. וואו,  היא הרגישה שהיא מתפוצצת.

הקריאה לעלות למטוס הגיעה והיא סגרה את הספר ועלתה לטיסה. תוך כדי שהיא מסדרת את התיק בתא המטוס היא מגלה את שקית העוגיות שלה סגורה.

היא לא יכולה להאמין שבעצם מה שקרה במציאות, הוא שלא הבחור היה חוצפן ואכל מהעוגיות שלה, אלא שהיא אכלה משלו, ושבאדיבותו הוא חלק איתה אפילו את העוגיה האחרונה.

מה קרה כאן בעצם? לעיתים קרובות מאוד במציאות, מתערבבים לנו הנתונים עם הסיפור.

נתונים – עובדות יבשות שאין עליהן עוררין.

סיפור – ההסבר שניתן על מנת לפרש את הנתונים ולהשלים את הפערים, שנוצרים בין העובדות השונות.

בסיפור שלנו על העוגיות העובדות היו : שרון והבחור אוכלים מאותה שקית עוגיות. כל השאר הוא סיפור.

מה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העסק, על מערכות היחסים, על עצמנו, הופך להיות מאוד משמעותי. האם אני מספר לעצמי שהעסק לא מצליח או שאין מספיק הכנסות, בגלל המיתון או בגלל שאחרים גונבים לי לקוחות, או אולי בכלל העסק לא מצליח כי אני לא רוצה, או הפוך אני מספר לעצמי שאני מוצלח והעסק מצליח כי פירסמתי ויצאתי במסע שיווקי, ושיש לי מזל גדול, שאני נמצא בציר מרכזי ולכן אני מאוד מצליח.

 בשני המקרים, גם של המצליח וגם של הלא מצליח יש עובדות ונתונים ויש הסבר וסיפור.

סוג הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו הוא קריטי ומשפיע מאוד על המצב רוח שלנו, לעשייה. כשהסיפור הוא ענייני וקורקטי או לטובתנו, אזי נהיה במצב רוח טוב או ניטראלי.

שני המצבים האלה יקלו עלינו עשייה ושינוי. כשהסיפור המסופר גורם למצב רוח ירוד, עצוב, מדוכדך או מפוחד, היכולת שלנו לזוז לתחום העשייה יורד משמעותית, מה שיכול להשפיע על המציאות ב -"נבואה שמגשימה את עצמה".

מסתבר שכל סיפור או אירוע שקורה לנו ניתן לפרק לעובדות ומחשבות ממש כמו בסיפור של שרון. הנתונים: שרון והאיש אכלו מאותה שקית של עוגיות.

הסיפור/מחשבה של שרון "איזה איש מעצבן וחוצפן שהוא אוכל לי מהעוגיות" הסיפור של האיש היה, "בוא נחלוק איתה את העוגיות היא נראת אישה נחמדה".

שרון לא בדקה ומהבושה לא העיזה לשאול. המצב רוח שלה היה ירוד ועצבני מה שגרם לה, להתכנס עוד פנימה ולא לבדוק את הנתונים, אלא להאמין למה שחשבה. המחשבות שעוברות לנו בראש לעיתים קרובות יהיו שקופות לנו לחלוטין, זה יראה לנו המציאות, מכיוןן שאיננו שומעים את המחשבה שנוצרת לנו. הן אוטומטיות. החוכמה הגדולה היא קודם כל להתחיל לשמוע את המחשבה או לחוש במצב הרוח ואז לחפש את המחשבה שעלתה לפניו. ואז אחרי שבדקנו מה הנתונים ומה המחשבות. נדון ונתעמת לעיתים עם המחשבה שעלתה.

 

דויד ברנס בספרו "בוחרים להרגיש טוב", מסביר ע"י מודל פשוט מה משפיע על המצב רוח שלנו. ומסתבר שאין זה העובדות.

מציאות – מחשבה – מצב רוח.

יש את העובדות –למשל, יורד גשם בחוץ, יש 24 שעות ביממה.

המחשבה היא מה אנחנו חושבים על הנתון. אם אנחנו חושבים שגשם זה דבר מבורך, ויש בו צורך, מצב הרוח שלנו יהיה חיובי. אם אנחנו חושבים ש24 שעות זה לא מספיק ואי אפשר להספיק את כל מה שרוצים ב 24 שעות, אז המצב רוח שלנו יהיה שלילי.

מה אנחנו לומדים מכך? שהנתון אותו נתון, אבל הפרשנות/המחשבה משנה את המצב רוח שלנו. ושהמצב רוח הוא חיובי או שלילי. אני מבקשת להוסיף פה את המצב הרוח הניטראלי. שהמחשבה שלו "יורד גשם בחוץ" "יש 24 שעות" או "יש לי זמן מוגבל". יש לי זמן מוגבל הוא לא חיובי ולא שלילי הוא ניטראלי ואז אפשר לתרגם אותו לעשייה פרקטית.

היא נכנסה אלי למשרד, יפה וחיננית, כולה מחייכת ומלאה הומור. הנתונים הראו שהעסק לא מרוויח. שאלתי אותה מה קורה?

"תראי" היא ענתה ארוכות "המצב עכשיו בשוק לא משהו, משיחות עם עמיתים שלי למקצוע, ראיתי שאצל כולם קשה, אומרים שיש מיתון"

"אוקי" אמרתי "ו…"

"וזהו, אין לי מה לעשות עם זה, המצב רוח שלי לא משהו כי אין עבודה ואני משועממת, ואני גם חסרת אונים כי זה השוק בעייתי כרגע".

"שולי, אמרתי בקול נעים, מה הנתונים בסיפור שלך ומה המחשבה שעולה?"

"זה ברור הנתונים יש מיתון, השוק מאוד קשה, כרגע אין עבודה, והעסק לא מרוויח". אמרה בנחרצות

"לדעתי" עניתי ברוך. "הנתונים הם שכרגע העסק לא מרוויח ושאין פניות יזומות אליך, המחשבה שלך היא שיש מיתון ואין עבודה, והמצב ככה אצל כולם ולכן המסקנה שלך אין מה לעשות עם זה, המצב רוח הוא של חוסר אונים אולי ובאופן כללי מצב רוח רע, מה שמשפיע על המציאות, כי אין לך כוח לעשות שום דבר בגלל היאוש"

"אופס היא אמרה עם דמעות בעיניים, את צודקת. מרוב יאוש אני כל היום מדברת עם עסקים שכנים שמספרים את אותו סיפור על מצב קשה ולא עושה שום דבר אחר כי אני מיואשת"

"אוקי" שמעתי אותה נכנסת למצב רוח פרקטי, "מה עושים?"

"עושים". אמרתי.

מתחילים להפריד בין החלקים, בין המציאות, למחשבות.

אחרי שכתבנו את המחשבות שעולות כמו "אני לא טוב מספיק"; "זה אף פעם לא יצליח לי" וכד'. ומתחילים לספר סיפור אחר.
מחליפים את המשפטים לכאלה שמרוממים אותנו

  1. "צריך", "זה לא כמו שצריך"
    – "לאור הנתונים"
  2. "אמור להיות …"
    – "מי אמר?"
  3. "אין לי זמן/כסף "
    – "יש לי זמן מוגבל", "אני חיה בתקציב"
  4. "כזו אני"
    – ניתן לשנות התנהגות
  5. "אני כישלון"
    – "הפעם נכשלתי"

ואני יודעת, לפעמים אנחנו לא מצליחים לשנות את דפוסי המחשבה שלנו לבד, אנשים אמיצים שחולמים על הצלחה, לא פעם מקבלים ליווי עסקי ומקצועי שעוזר להם לצמוח, מרים אותם למעלה ודוחף אותם לשלב הבא.

מזמינה אתכם ליצור עימי קשר, להתייעץ, לשאול ולספר

עידית.

דילוג לתוכן