עכשיו זה הזמן שלך! יש לך שאלה? אנא מלאו פרטיכם בטופס ונשוב אליכם בהקדם

עצרו – יעילות מסוכנת עבורכם

למה דווקא הורדת קצב תצור לכם חיים טובים יותר

אנחנו מעריצים אנשים יעילים ויעילות. להשתמש בפחות ולהשיג יותר. משלוחים מהיום להיום, מולטיטאסקינג, נוהגים ומסמסים (אופס,אסור), עבודה עם שני מסכי מחשב ואולי גם שיחה עם צד שלישי. יעילות נתפסת כדבר טוב, וחוסר יעילות- כדבר בזבזני.

יש בזה הגיון כלכלי, כשאנחנו חוסכים במקום אחד, ניתן לתת במקום אחר.

נניח שאנחנו לא מעוניינים להעלות מחיר של מוצר שאנחנו מספקים, וכן רוצים לתת העלאה בשכר לעובד שלנו, מאיפה תגיע העלאה שלו אם לא נחסוך ונהייה יעילים במקום אחר? הבטיחו לנו שאם אנחנו רוצים להתקדם מבחינה כלכלית, אז אנחנו חייבים להיות יותר יעילים. בזבוז זו מילה גסה, יעילות היא המילה החשובה רק ככה אפשר להתקדם ולהשתפר.

הבעיה היא כשמשהו טוב הופך להיות יותר מדי. מלח מצוין באוכל ומעשיר את טעמו של המזון, יותר מדי מלח, אי אפשר לאכול.

התופעה נקראת "יותר מדי ממשהו טוב".

מוטיבציה היא דבר טוב שמובילה אנשים לשיאים, יותר מדי מוטיבציה מובילה להימנעות ולחץ. שיתוף פעולה בעבודת צוות זה טוב ומגדיל פרודוקטיביות, יותר מדי לכידות מובילה לניוון, מאחר ואין משהו שיתנגד או יביע דעה אחרת שמקדמת את הדיון וההחלטות.

אמפתיה זה דבר טוב, שיכול להוביל להבנה של הצד האחר, יותר מדי אמפתיה עלולה למנוע ממך להגיד דברים קשים אך מתחייבים מהמציאות. המנגנון הזה של יותר מדי, מזכיר את פרדוקס הבחירה שכתב עליו בארי שוורץ. כשאין בחירה החיים לא שווים, כשיש יותר מדי בחירה אנשים נוטים להימנע מלהחליט ובעצם מגדילים בכך את אי שביעות הרצון. אתם בטח מכירים את זה שבא לכם משהו מתוק ואז עוברים על האפשרויות ומרוב אפשרויות פשוט מוותרים וממשיכים הלאה או לוקחים חטיף מלוח. נשמע מוכר?! מציאת האיזון הנכון זה סוד הקסם. הדבר נכון גם לגבי יעילות יותר מדי עלול לפספס את המטרה ולהכניס המון לחץ לחיים, ולפחות מדי אומר בזבוז משאבים.

לפעמים אנחנו יודעים מה המשמעות של מספיק,
רק אחרי שלמדנו מה המשמעות של יותר ממספיק.

אם במשבר הכלכלי של 2008 למדנו שיש דבר כזה מינוף יתר שהביא לקריסה כלכלית. התרופה שלנו לזה הייתה הגבלת המינופים ויצירת בטוחות פיננסיות טובות יותר. הלקח נלמד.
מה לימדה אותנו הקורונה? למה בעצם לא אגרנו מסכות, והכנו חדרים נוספים לאשפוז בבתי חולים? כי לאגור מסכות או ליצור חדרי אשפוז לפני שיש צורך אמיתי, נחשב בעינינו לבזבוז, אנחנו מסתמכים על שרשראות הספקה בחו"ל מה שיצר במשבר האחרון בעיה בשלב הראשון של הסגר והבידוד של מדינות שונות מלייצא. השיעור הראשון שלנו, כדי שנהיה מוכנים בפעם הבאה יהיה לטובנו אם נלמד להיות לא יעילים כאן ועכשיו.

באור הזה של אי יעילות, ניתן להבין שזה סוג של ביטוח. תחשבו רגע על כל שנה שלא עשיתם תאונה או הבית לא עלה באש (שלא נדע), או שאתם בריאים. ואתם עשויים לחשוב "בזבזנו" כסף על ביטוח שלא השתמשנו בו. כלכלית היה יותר טוב אם לא היינו עושים או משלמים ביטוח.

רובנו לא אוהבים את התחושה שיוצר בנו המשפט על הביטוח, שזה בזבוז כסף. או איך הפולניות אומרות? אני מעדיפה לשלם מאשר להיות חולה או נזקקת.

כל מי שהתנסה בחוויה של לא לשלם לחברת הביטוח (לא, אין לי מניות שם) וקרה לו משהו כמו תאונה או נזק יודע כמה צער, עוגמת נפש וכסף זה עולה.

דרך אחת להסתכל על ביטוח, למרות התחושה של אי יעילות שהוא עלול ליצור, הוא מאפשר לנו להתמודד עם אי הוודאות שיש בעולם, ויוצר בנו תחושה של חוסן. כי לא משנה מה יהיה יש ביטוח שיכסה. (לפחות ברמת התיאוריה).  בעולם שבו אנחנו חיים אי הוודאות והבלגן שאנחנו יכולים לחוות לעתים נותן תחושה של רולטה רוסית.

לעתים צריך חיכוך עם הכביש כדי לא להחליק

מה אפשר לעשות כשהמציאות היא כל כך לא וודאית?
כשאנחנו נזקקים לקבל החלטות, במקום לשאול את עצמנו מה יהיה הפתרון הטוב ביותר (יעיל), נשאל מה תהיה האופציה הטובה מספיק למגוון רחב של אפשרויות לעתיד לבוא. למשל בעולם העסקי שמתמודד עכשיו עם משבר הקורונה, בתי עסק שהיו להם מספר מוצרים שנתנו מגוון רחב הצליחו להחזיק מעמד. לקוחה אחת שלי שהיא מרצה ונותנת ייעוץ אחד על אחד- מצאה את עצמה ללא הרצאות במשבר, וכן הייעוץ אחד על אחד נשאר כמעט ללא פגע. אמנם זה לא מציאות מיטבית, ועדיין היא לא קרסה בשלב הראשון של המשבר.


במקום לבחור את העבודה הטובה ביותר, לטובנו יהיה אם נחפש שתהיה טובה מספיק, מספקת מספיק, כי האנשים משתנים בחברה לעתים והכלכלה משתנה ולכן החיפוש לפתרון הטוב ביותר, היעיל ביותר לעתים קרובות לא יספק את הסחורה לטווח הארוך, כי השינויים הם מהירים מאוד.
מה שהיה נכון לאתמול, לא בטוח נכון להיום.

מילה לסיכום, כשיעילות אינה הקריטריון היחיד שלוקחים בחשבון כשמקבלים החלטות, לעתים ההחלטות שנקבל יהיו מיטביות לחברה ולנו כבני אדם. לדוגמה, אם ארגונים לא יחפשו רק את המקסימום תשואה לבעלי המניות, אלא ייקחו בחשבון שהם חלק מהקהילה ומשרתים אותה, תהליך קבלת ההחלטות לגבי פיטורים וחל"ת עשויים להיות אחרים.
אנחנו כל כך רגילים לקדש את היעילות, ואת הרווח לטווח קצר, שאנחנו שוכחים שיש גם טווח ארוך, ושאנחנו בני אדם, ולפעמים הדבר היעיל ביותר לעשות, אינו יעיל בכלל, הוא אנושי.

כשאני מחליטה לנוח במקום לעשות עוד סידור לעסק או לבית, זה אולי לא יעיל, זה מרגיש מצוין. ומאחר והגמדים הקטנים כבר לא מופיעים בלילות לסדר הכל, אז המשימות מחכות לנו. ומי אמר שצריך לעשות הכל היום ומהר?

תחשבו על זה, איפה אתם יכולים להיות פחות יעילים ויותר טובים אליכם?

ברכות

עידית

דילוג לתוכן