עכשיו זה הזמן שלך! יש לך שאלה? אנא מלאו פרטיכם בטופס ונשוב אליכם בהקדם

שני זרעים שכבו זה לצד זה באדמה הדשנה באביב 
הראשון אמר , " אני רוצה לגדול ! אני רוצה לשלוח שורשי עמוק אל תוך האדמה , 
לשלוח את נבטי מעבר לקרום הקרקע שמעלי … אני רוצה להצמיח עלים , ניצנים , להודיע על בוא האביב … 
אני רוצה לחוש בחמימות השמש על פני ובברכות טל הבוקר על עלי הכותרת שלי !" 
והוא גדל 
הזרע השני אמר , " אני חושש . אם אשלח את שורשי אל האדמה  , איני יודע מה אמצא בחשיכה . 
אם אעשה את דרכי אל האוויר , ייפגעו נבטי הקטנים … אם אפתח את עלי , יבוא חילזון ויאכל אותם. 
ואם יהיו לי פרחים , יבואו ילדים ויקטפו לי אותם . לא , כדאי לי לחכות עד שאחוש בטוח" .
והוא המתין תרנגולת שטיילה בחצר מצאה את הזרע שהמתין ואכלה אותו .

המאמר מיועד לאנשים שרוצים לגדול שרוצים לצאת מהמצב שבו הם נמצאים לדרך אחרת 
שתקדם אותם לעבר המטרות וההצלחות שלהם.

כולנו יודעים שיש בחיים סיכויים וסיכונים, ורובנו יודעים שככל שהסיכון יותר גדול יש סיכוי שנצליח להגיע גבוה. 
הידיעה לא מביאה לעשייה. עשייה מגיעה מתוך התגברות על הפחד.
בפורום עסקים שהרצאתי השבוע פנה אלי איש נחמד ואמר לי תראי יש לי רעיון מאוד טוב וחדשני, 
אבל אני לא יכול לספר אותו או לעשות משהו. התפלאתי מאוד ושאלתי למה? 
ואז הסביר שמאוד פשוט ליישמו ואם יספר לי או למישהו אחר אז יש סיכוי שיגנבו לו אותו. 
נכון, יש סיכוי כזה אמרתי ואז הוא שאל אז מה עושים אמרתי לו מספרים ורצים ליישם ואם מישהו יגנוב אותו? 
ואם לא תעשה מה יקרה? מישהו יצא עם הרעיון לפני.
העשייה רוצה לעשות ולחוות, והפחד שמסביר לה למה לא כדאי, יש גם אנשים כאלה סביבנו, 
משפחה קרובה חברים, ולא צריך ללכת רחוק גם בתוכנו פנימה הפחד לעיתים שולט. 
הסיכון קיים בין אם אנו עושים ובין אם לאו. 
סיפר לי לקוח אחר, שרצה לעבור מחלקה ולנהל אותה, הלך לראיון והגיע אלי כדי לבוא מוכן לראיון עבודה
תוך כדי ההכנה הוא אומר לי עידית את יודעת לא בטוח שכדאי לי, אני בטוח כאן ונוח לי ומה יהיה אם לא יקבלו אותי? 
שאלתי אותו מה יקרה אם לא ייגש לראיון? פשוט אשאר באותו תפקיד, נכון. (הכנה לראיונות עבודה/מכרזים)
המציאות מלמדת שאם נגשים או לא נגשים אם פותחים עסקים או לא פותחים אם לוקחים סיכון, 
יש לפחות סיכוי להצליח, אם לא אז אין סיכוי בכלל.

יש הרבה סיבות ללמה אנחנו לא לוקחים סיכונים, אחת, הפחד מכישלון, לימדו אותנו שאין מקום לטעויות. 
יש דרך אחת טובה להגיע למטרה להצלחה. 
הצלחה מתורגמת לכסף ברוב המקרים ואם הצלחת ולא עשית כסף נכשלת או הדבר לא שווה 
או אם עשית כסף גדול שיחקת אותה בלי קשר למחיר שאולי שילמת בדרך. 
הפחד מכישלון מאוד ברור לנו. 
הפחד מהצלחה אינו ברור וקיים בלא מעט אנשים שאני מכירה הן בקרב לקוחותיי והן בקרב חבריי.

למה אנחנו מפחדים מהצלחה?

גם לימדו אותנו, שלהיות מצליח פרושו לדרוך על אנשים, שלמעלה יש רק אחד ועוד כהנה וכהנה 
משפטים שקיבעו את הפחד מהצלחה שאולי משאירה אותך לבד, 
וכחיות חברתיות הלבד מדאיג אותנו. נכון, מלמדים אותנו מסרים סותרים מצד אחד להצליח ולהיות הכי טוב, 
מצוין זו הדרך היחידה ומצד שני מי שמצליח יש בו צד שלילי מאוד 
וכמעט תמיד על חשבון אחרים. לא משנה מה הסיבה והיא מאוד אישית לאדם עצמו ולדרך אותה הוא עבר. 
יש צורך לזהות את הסיבה האישית, לפעמים יש צורך במישהו מקצועי, חיצוני כמו עידית פליק שיעזור בזיהוי, 
על מנת שהאדם יוכל להתגבר על הפחד מלהסתכן.

אחת הסיבות שבגינן אנחנו לא מסתכנים שבה אתמקד היום, היא להיות "הכי", אנשים נוטים לחשוב, 
או שהם הכי טובים או שהם לא ינסו. כדי להצליח לא חייבים להיות הטובים ביותר, ה"הכי", 
אפשר להיות טובים ולהיחשב מצליחים.
נכון לימדו אותנו שבמעלה הפרמידה יושב מנכ"ל אחד, מנהלת אחת 
גדלנו על הסיפור של שלגיה שהאם החורגת מסתכלת במראה ואומרת "מראה מראה  שעל הקיר מי היפה בכל העיר?" 
אין אופציה לשתי נשים יפות רק לאחת.
למדנו דרך אחת ועכשיו הזמן ללמוד דרך נוספת.

אפשר להיות טוב, חכם, מוכשר, מוצלח, הורה טוב בלי להיות הכי טוב, הכי חכם, הכי מוצלח, ההורה הכי טוב.
כשאנחנו מאמצים את שיטת הטוב אנו מוותרים בעצם על הלחץ והמתח שמתווספים למקום ראשון. 
ניתן לומר שאם "הכי" מדבר על תחרותיות הצלחה מדברת על הנאה.
באולימפיאדה יש מדליית זהב אחת נכון, בחיים יש מדליות זהב לכל אחד. 
המקום שמאפשר להיות טוב בלי הלחץ עם השאיפה נותן גמישות ונינוחות גדולה יותר שמתגמלת אותנו.

אין זו בינוניות לחשוב מצליח בלי הכי מצליח, יש מקום לגדילה, השאיפה להיות למעלה קיימת רק בלי הלחץ.
תחשבו על כך. כשאני טוב במה שאני עושה אני יכול להגיע להשגים מרשימים מאוד להרוויח טוב מאוד ועדיין יש לאן לשאוף. 
כשאני הכי טוב, אין לאן לשאוף יש רק על מה לשמור, 
וכבר כולנו יודעים שלשמור על המקום שלך הרבה יותר מאתגר ומעייף מלהגיע אליו.

אתם שואלים טוב אז מה עושים, זה החלק הקל, פשוט משנים את המינוח מהילד הכי טוב, העוגה הכי טעימה לעוגה טעימה, 
ילד טוב, עובד מוצלח ומשקיע ולעסק מרוויח. פשוט מורידים את המילה "הכי". ככה פשוט. 
הורדת המילה הכי, מורידה את נקודת ההתייחסות, ההתייחסות מחיצונית הופכת לפנימית מאל מי אני משווה, אני קנה המידה שלי.

למידה של חומר חדש לוקחת זמן, ואחרי תרגול ואימון בשפה החדשה היא הופכת חלק מכם.

דילוג לתוכן