עכשיו זה הזמן שלך! יש לך שאלה? אנא מלאו פרטיכם בטופס ונשוב אליכם בהקדם

ההגדרה של מולטיטסקינג (למקבל) – לבצע מספר פעולות בעת ובעונה אחת (מילון וובסטר) – 
לקוחה מעולם המחשבים.

היכולת לבצע כמה פעולות במקביל הפכה להיות מאוד נדרשת ונחשבת בשנים האחרונות, אך אליה וקוץ בה. 
מחקרים אחרונים בתחום מראים שבני האדם חושבים שהם בעלי יכולת מופלאה למקבל, אך המציאות מלמדת שלא כך הוא. 
נשים, יותר מגברים, מתהדרות ברב יישומיות, וניתן לשמוע שיחה כמו: "אני שוטפת כלים, מבשלת, מדברת בטלפון ועוזרת לילד בשיעורי הבית, והכל ביחד. אם הוא מבשל כל הבית נכנס למוד של שקט, אסור להפריע" בוואריאציות רבות ומגוונות. 
נכון שנשים באמת – על פי המחקרים – עושות זאת טוב מגברים, אך נשאלת השאלה היא האם זה טוב, 
מקדם או אפקטיבי, וכמובן מהו המחיר על ביצוע כמה משימות במקביל.

שולי, אישה בת 36, אמא לשני ילדים ובעלת עסק קטן המתנהל מהבית, מכירה את המונח מקרוב, 
בחייה העסקיים והמשפחתיים. הימים אצלה ארוכים ועמוסים במטלות רבות כמו טיפול בלקוחות
מענה למיילים, יצירת מתנות ייחודיות לפי בקשת הלקוחות שלה, הזמנה מספקים, אריזה ועוד. 
בנוסף היא מגדלת שני ילדים וחיה בזוגיות שגם אותה היא משתדלת לטפח. 
לפגישה היא הגיעה עם עיניים טרוטות ועייפות, סחוטה ועצבנית.

עוד לפני שהתחלתי לשאול היא אמרה: "זהו, אני לא יכולה יותר, זה לא הגיוני לעבוד ככה, אני מרגישה שאני מתמוטטת". 
ביררתי מה הרקע למקרה, והבנתי שיש משימות רבות במהלך היום של שולי, ושהיא עובדת במקביל על כמה מהן, 
תוך כדי היא גם מבשלת ומדברת בטלפון, היא עונה ללקוחות תוך בדיקת אימיילים ומענה, 
היא עוזרת לילדיה בשיעורי הבית במקביל לאריזה ומשלוח של המתנות המיוחדות שיצרה וכן הלאה. 
פלא שהיא בלחץ?

הסברתי לשולי שהמוח שלנו בנוי כך, שאינו פועל במקביל אלה מבצע מעברים מהירים מאוד ממשימה למשימה, 
ושהיכולת לעבוד במקביל מאוד מוגבלת, ובעצם – כשאנחנו מבצעים שתי פעולות או יותר ביחד, 
כמו לדבר בסלולרי תוך כדי נהיגה ושתיית קפה – הריכוז מתפזר בין כמה משימות תוך מעבר מהיר מאחת לשנייה, 
מה שמבטיח עבודה פחות טובה ביותר זמן. לדוגמה, אם אני בכביש ויש עקיפה מורכבת לבצע, 
רוב האנשים ינמיכו את הרדיו המנגן לשקט, כדי להתרכז בכביש ובעקיפה. 
למעשה, מיקוד וריכוז בעבודה אחת כל פעם ומעבר מודע לעבודה אחרת, 
עשוי לעזור להפחית מהלחץ וליצור עבודה איכותית, מהירה ומדויקת.

המקרה של שולי הזכיר לי לקוח אחר, שסיפר שבכל פעם שהוא מנסה לשלוח אימייל תוך כדי עשייה של משהו אחר, 
הוא שולח בטעות כמה: "אני שולח לך את הטופס מצורף" 
"אופס, הנה הטופס המצורף, שלחתי עכשיו" "נזכרתי אני מבקש גם את הפגישה לשעות הבוקר". 
כך במקום אימייל אחד, מפורט ומדויק נשלחו שלושה, שהלכו ובאו מהאדם השני. 
לא חבל על הזמן?

הצעתי לשולי לבצע ניסוי ובו במהלך שבוע שלם היא תעבוד על משימה אחת בכל פעם, 
ללא מקבול ושנדבר שבוע הבא ונראה איך הולך. בשבוע שאחרי שולי נכנסה וחייכה, 
היא נראתה רגועה ושלווה כמו שלא ראיתי אותה מזה זמן. ואז היא סיפרה שזה היה ניסוי מעניין ומאתגר כאחד.

קודם כל, סיפרה שולי, זה היה מהנה. היא שמה לב שכשהיא כיבתה את הסלולר, בזמן שהיתה עם הילדים, 
היא ראתה אותם והקשיבה להם יותר, הייתה לה מחויבת אליהם והם השיבו לה בשיחה ערה ובשיתוף.
בנוסף, הייתה לה התקדמות גדולה באחד מהאתגרים הרציניים שלה, ליצור חבילת פרמיום ללקוחות שיש להם כבר הכל, 
וליצור משהו ייחודי עבורם.

שלישית, הלחץ והמתח ירדו בצורה משמעותית. מחקרים מראים שמולטיטסקינג לא רק לא יעיל, 
אלא גם יוצר לחץ, והיא אכן חשה בכך, וגם חשה באותו שבוע בירידה של הלחץ. 
היא סיפרה כמה נעים היה להתרכז כל פעם רק בדבר אחד.

נקודה רביעית, היא הרגישה שהיא מאבדת סבלנות מהר כשיש ניצול לא יעיל של הזמן, כמו שיחות טלפון שהתארכו. 
קיצור הזמן ומיקוד האנרגיה רק בדבר אחד, איפשרו לה להתרכז בלסיים את המטלות והמשימות 
כדי שאפשר יהיה לעבור לדבר הבא ברשימה.

חמישית, דברים שגרמו לה תחושה טובה של עשייה והנאה הביאו ליותר סבלנות. 
כשהיא הקשיבה לבעלה, סיפרה, היתה לה יותר סבלנות, כי היא לא מיהרה לשום מקום.

לסיום, לא היתה שום תופעת לוואי, והפרויקטים ברשימת ה"עשה" (TO DO LIST ), סומנו ב"וי" מהר יותר.

ובכל זאת שאלתי: "מה תעשי בשבוע הבא, כשאין לך ניסוי על הראש?"

הרי אנו יודעים שעם כל הקושי שהוא גורם, עדיין קשה לנו מאוד לעמוד בפיתויי המקבול. 
זאת, כנראה, מכיוון שהמוח שלנו עובד יותר מהר יחסית לעולם החיצוני. 
אפשר להקשיב ליותר מילים בדקה מאשר אדם יכול לומר. יש כל כך הרבה מה לעשות, 
למה לבזבז את הזמן… כשאת מדברת בטלפון, למה לא לתכנן במקביל את הטיול לחו"ל? 
הרי יש מספיק מקום במוח כדי להכיל גם את זה.

מה שאנחנו מפספסים, זה את הניואנסים. זה לא עוד חלק פנוי, זה חלק שקשור ליצירתיות שלנו 
ולהיות מחוברים לכאן ועכשיו. למעשה, להפניית תשומת לב נוספת לדבר אחר יש השלכות שליליות.

אז מה עושים?
1. מכבים את הסחות הדעת, סלולר, טלפון, אינטרנט.

2. השתמשו בסבלנות המוגבלת שלכם לטובתכם. כלומר, קצרו פגישות לחצי. 
קבעו לוחות זמנים קצרים, על מנת להתעסק בעיקר ולא בטפל. 
לדוגמה, אם יש לכם פרזנטציה להכין ב – 30 דקות, למרות שאתם חושבים שאתם בפועל זקוקים לשעה, 
כנראה שלא תאפשרו לשום דבר אחר להסיח את דעתכם מהמשימה.

3. זכרו שלהיות בלחץ אין פירושו להיות פרודוקטיבי.

ולסיום, זה תמיד כדאי לזכור שאנחנו לא מושלמים, ולעיתים מותר גם לנו "ליפול" למולטיטסקינג.

בהצלחה!